פסק-דין בתיק ת"ק 35649-06-12

1.         התובעת מלינה על כך, שהנתבעת מכרה לה רכב בשווי של 36,000 ש"ח תוך הצגת מצג שווא ותוך אי גילוי נאות והטעייה מכוונת במהות העסקה ותוך הפרת הסכם. עוד טוענת התובעת, כי במכירת הרכב, פעלה הנתבעת בעורמה כלפי התובעת, תוך נקיטת שיטות פסולות ובחוסר תום לב ובשל כך ובשל הטענות הנ"ל ושעוד יובאו בהמשך, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 26,452 ש"ח, הכולל: השבת הסכום של 13,000 ש"ח על תיקון הרכב, סך של 4,060 ש"ח עבור החזר שכ"ט שמאי, סך של 5,500 ש"ח פיצוי בגין עוגמת נפש, סך של 1,392 ש"ח הוצאות שכ"ט בטיפול בתביעה זו וסך של 2,500 ש"ח הוצאות ימי עבודה.

2.         ואלו הן הטענות העיקריות עליהן משתיתה התובעת את תביעתה נגד הנתבעת:

            א.         א)         טרם ביצעה התובעת את רכישת הרכב, הציגה הנתבעת בפניה "טופס בדיקת רכב" (להלן:"טופס בדיקה") המשקף רכב תקין. התובעת, שנתנה אמונה בנתבעת, האמינה שטופס הבדיקה הינו אמין ותקין וביום 9.10.11 רכשה התובעת את הרכב מהנתבעת. ביום הרכישה, הצהירה הנתבעת כי לאחר ביצוע העסקה ובמשך 90 ימים תהיינה לתובעת אחריות לתקלות מנוע וגיר לרבות תיקון תופעות התחלתיות של בעיות מהותיות. כמו כן, התחייבה הנתבעת - עוד בטרם מסירת הרכב- שהיא תסדר את כל הליקויים הנראים לעין וגם אלו שלא נראים לעין והתובעת תקבל הרכב במצב חדש.

                        ב)         מיד לאחר קבלת הרכב, החלו להתגלות בו בעיות ובעקבות כך, פנתה התובעת אל הנתבעת וזו הפנתה אותה למוסך מטעמה, אשר קבע שהרכב תקין. לאחר שהתובעת לא הייתה מרוצה מקביעה זו, הכניסה את הרכב למכון בדיקה חיצוני אשר קבע, שלרכב תקלות מהותיות המצריכות תיקון מיידי והתובעת אף הבחינה ברעשים במנוע.

                        ג)          לאור הגילויים הנ"ל, פנתה היא מייד לנתבעת, אך משהבינה שהנתבעת מתנערת מאחריותה, הכניסה את הרכב למוסך אשר קבע שהמנוע מצריך תיקון בעלות של 13,000 ש"ח ומוסך זה אף חיווה דעתו, שהוסתרו ליקויים מהותיים לאורח חייו של הרכב.

                                    התובעת פנתה בעניין זה לנתבעת, והנתבעת ביקשה לגרור הרכב למוסך שלה מבלי להבטיח שהרכב יתוקן. התובעת הסבירה לנתבעת, שאין לה את הכסף הדרוש לביצוע התיקון, אך הנתבעת התנערה מאחריות.

            ב.         א)         לאור העובדות הנ"ל, טוענת התובעת, שהנתבעת לא פעלה על פי אמות מידה המצופות מנותן שירות בכך שהסתירה בעיות מהותיות ברכב. הנתבעת ניסתה לטרפד את פניות התובעת ופעלה שלא כדין בהציגה מצג שווא. לטענת התובעת, על הנתבעת לשאת באחריות לכל נזק הקשור בתחומה.

3.         הנתבעת דוחה את טענות התובעת ובכתב ההגנה שהוגש על ידה, מבקשת היא לדחות את תביעת התובעת, בהיותה חסרת בסיס משפטי ו/או עובדתי, תוך העלאת טענות סרק  המהוות ניסיון התובעת להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת ובנוסך לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

            א.         א)         עובר לרכישת הרכב, הוא נבדק במכון עצמאי מורשה ובעת מכירת הרכב לתובעת, היה מצבו בדיוק כפי שהוצג בטופס הבדיקה. הרכב נמכר עם 162000 ק"מ וניתנה אחריות למשך 3 חודשים או 5000 ק"מ - המוקדם ביניהם. ביום 28.10.11 וביום 3.11.11 עבר הרכב שני טיפולים (ראה סעיפים 6, 7 לכתב ההגנה) ובחודש מרס 2012 הלינה התובעת על נזילות שמן. בעקבות כך, הציעה הנתבעת לתובעת להעביר את הרכב למוסך הסדר לבדיקה על מנת שתוכל לבחון אם על תקלה זו חלה האחריות - למרות שפניה זו של התובעת הייתה לאחר תום תקופת האחריות של 3 חודשים.

                        ב)         לאחר שהנתבעת הציעה לתובעת לאפשר לה לבדוק את הרכב, כאמור לעיל, החלה התובעת לנתק שיחות טלפון עם הנתבעת תוך שנטענות טענות שהרכב במוסך, המנוע לא תקין ויש להחליפו וטענות נוספות אשר לא סייעו לנתבעת ולאפשר לה לבדוק את הרכב. התובעת גם סירבה למסור לנתבעת כתובת המוסך אליו הוכנס הרכב.

                                    כך בסופו של יום, החליטה התובעת על דעת עצמה לתקן את הרכב ללא מתן אפשרות לנתבעת לבדוק הטענות בטרם התיקון.

4.         א.         בתיק זה התקיים דיון ביום 4.11.12 והנתבעת, למרות שהוזמנה כדין ולמרות שהגישה כתב הגנה - לא התייצב מי מטעמה לדיון במועד הנ"ל. לפיכך, שמע בית המשפט את טענות התובעת ולאחר העלאת טענותיה ולאחר עיון בית המשפט בחומר הראיות, ניתן פסק דין בהיעדר הנתבעת בו נתקבלה התביעה בחלקה והנתבעת חויבה לשלם לתובעת סך של 15,000 ש"ח, הכולל את הסך של 13,000 ש"ח עבור תיקון הרכב וכן את הסך של 2,000 ש"ח כחלק מתשלום ששילמה התובעת לשמאי מטעמה.

            ב.         הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בה העלתה את נימוקיה להצדקת הביטול וביום שבו נדונה הבקשה, הסכימה התובעת- בהגינותה- לבטל את פסק הדין שניתן ביום 4.11.12 ולאחר שבוטל פסק הדין, שמע בית המשפט את טענות הצדדים לגופו של עניין.

5.         לאחר שבנחתי את כל חומר הראיות - כולל עדויות התובעת ונציג הנתבעת, הנני מחליט לדחות את תביעת התובעת - זאת לאור הנימוקים הבאים:

            א.         בין התובעת ובין הנתבעת נערך ביום 9.10.11הסכם מכר למכירת המכונית, נשוא תביעה זו ומחיר הרכב נקבע לסך של 36,000 ש"ח.

            בסעיף 9 להסכם נקבע:" הקונה מצהיר שבדק את המכונית ואת הרישוי ואת מקוריות הרכב ומצא אותם מתאימים עבורו ולצרכיו ולשביעות רצונו ולא יהיו לו טענות שהן בגין טיבה או מקוריותה ו/או מחירה של המכונית". בסעיף 22 להסכם נקבע:" הקונה מצהיר ניתנה לו האפשרות לבדוק את הרכב והוא מצא את הרכב מתאים לצרכיו ולא תהיה לו כל טענה בגין אי התאמה או מום נסתר ברכב לאחר החתימה על הסכם זה.

                        בסיפא לאותו הסכם נקבעה האחריות למשך 3 חודשים, 5,000 ק"מ ובהערה בסוף ההסכם נרשם, שהלקוח ראה בדיקה ואישר קניה אחריות לשלושה חודשים או עד 5000 ק"מ הקודם מביניהם.

                        מהסכם הרכישה עולה, שבעת שהרכב נמכר הראה מד האוץ 161742 ק"מ.

ב.         א)         התובעת פנתה אל שמאי רכב, מר עידן ויקטור (להלן:"מר עידן"), אשר בדק את הרכב במשך 5 ימים מיום 13.8.12 ועד 18.3.12 (ראה סעיף 10 לחוות הדעת). מחוות הדעת עולה, שבעת בדיקת הרכב הראה מד האוץ 173977 ק"מ, קרי מאז רכישת הרכב על ידי התובעת נסע הרכב 12,235 ק"מ והמנוע הוחלף ביום 5.3.12, קרי כחמישה חודשים לאחר רכישת הרכב.